bismillah

עיקרי האמונה והפולחן באסלאם

משמעות האסלאם

האמונות הבסיסיות באסלאם

אחדות האנושות

אחדות המסר האלוהי

עמודי האסלאם

עיקרי האמונה

השריעה האסלאמית (חוקי האסלאם)

המותר והאסור באסלאם

מלחמה

ג’יהאד

נשים באסלאם

לבוש

מסורות המתמזגות עם האסלאם


משמעות האסלאם

אסלאם פירושו להתמסר ולהיכנע מרצונך החופשי לציוויים ולרצון של האל האחד והיחיד (אללה). ההתמסרות צריכה לבוא מבפנים, מתוך אמונה מלאה ואיתנה באללה, ללא כל צל של ספק. הכניעה לרצון האל צריכה גם לבוא מתוך אהבה, אמון וחיבה עזה.

אללה אינו האל המיוחד והבלעדי של המוסלמים בלבד, אלא הוא היוצר של כלל הבריאה והיקום, כולל האנושות.

הנביא מוחמד (עליו השלום) הוא שליחו של אללה. הנביא מוחמד (עליו השלום) קיבל את דבריו של האל (התגלות), דרך רב המלאכים גבריאל (רוח הקודש). ההתגלות הזאת מכילה את העקרונות והחוקים של דת האסלאם.

הקוראן הוא העותק המקורי והאמיתי של התגלות האל שהשתמרה בצורת ספר. מדובר במסר המדויק של אללה לאנושות, ללא כל שינוי.

מוסלמי הוא כל אדם, גבר או אישה, המאמין באללה ומקבל את הנביא מוחמד (עליו השלום) כשליחו. הוא צריך להצהיר על שני עקרונות אלה בפני עדים ובכך להכריז על קבלתו או קבלתה את דת האסלאם.

לא צריך להתבלבל בין המושגים "מוסלמי" ו "ערבי". מוסלמי הוא כל אדם, מכל גזע או מוצא, אשר מקבל עליו את - דת האסלאם, בעוד שערבי מתייחס למוצאו של האדם. ערבי יכול לבחור להשתייך לכל דת או אמונה. הוא יכול לקבל על עצמו את הנצרות, האסלאם, הבודהיזם, ההינדואיזם, להיות אתאיסט או להשתייך לכל דת אחרת. הערבים מהווים פחות מ- 18% מכלל האוכלוסייה המוסלמית בעולם כיום, שעל פי אומדנים שונים מהווה כחמישית מכלל האנושות, קרי יותר ממיליארד איש.

האסלאם היא דת פשוטה ומעשית. היא מבוססת על חוקים ועקרונות בהירים וקלים להבנה וליישום, שכל מצטרף חדש או מאמין באסלאם יכול להתחבר אליהם. חוקי האסלאם מאשרים את הצורך בחברה צודקת והוגנת. דת האסלאם אינה דורשת טוב לב בלתי אפשרי ולא מעשי, אך מכירה בכך שכל בני האדם טועים לפעמים וחוטאים. אף אחד לא פטור ומשוחרר. דת האסלאם מטיפה לשלום, חמלה, סובלנות, שוויון, אהבה, אמת, סלחנות, סבלנות, מוסריות, כנות ויושר.

בבסיסה של דת האסלאם עומדים עקונות אחדות וייחוד האל, אחדות האנושות ואחידות מסר האל.

top


האמונות הבסיסיות באסלאם

אחדות וייחוד האל: " תווחיד"
המוסלמים מאמינים בקיומו של אל נשגב אחד ויחיד (אללה). באסלאם, האמונה באללה היא לא רק להאמין בקיומו, אלא כוללת גם אמונה בכל השמות, התכונות והמאפיינים של אללה, להכיר בכך שיש לסגוד רק לאללה ולציית לכל חוקיו האלוהיים. התווחיד כולל את ייחוד הריבונות, את ייחוד האלוהות והפולחן, ואת ייחוד השמות והתכונות:

א. ייחוד הריבונות: להאמין בכך שאללה הוא הבורא , היוצר, המקיים והמצווה היחיד.

ב. ייחוד האלוהות והפולחן: להאמין בכך שאללה הוא האל האחד היחיד שיש לסגוד לו, ולעבוד אותו בדרך שהוא ציווה.

ג. ייחוד השמות, התכונות והמאפיינים של אללה: להאמין שאללה הוא מושלם ונעלה, ובעל שמות תואר ומאפיינים נשגבים ומושלמים אותם הוא תיאר בקוראן, והשייכים וייחודיים רק לו.

◊ המוסלמים מאמינים בכך שאללה הוא האל היחיד והבלעדי ללא כל שותפים החולקים את אלוהותו, גם לא מלאך או בן אנוש. אללה אמר: " אמור, אלוהים מיטיב לדעת כמה זמן עבר.בידיו נסתרות השמים והארץ, ואין שומע או רואה כמוהו. לא יקום להם מגן זולתו, ולא ישתף אף לא אחד במשפטו". (הקוראן הקדוש, 18:26)

◊ המוסלמים לא מאמינים בכך שאללה ישן, מתעייף או מת. אלה מאפיינים ותכונות השייכים ליצורים שהוא ברא. לאללה גם אין שום חולשה או לאות.

◊ המוסלמים לא מאמינים בכך שבני האדם נבראו בצלם האל.

◊ המוסלמים לא מאמינים בכך שיש מתווך בין האדם לאל, המסוגל לקרב אותו לאללה או לעתור בשמו. על פי האמונה המוסלמית, כל אדם יכול לפנות לאללה באופן אישי וישיר ולבקש כל מה שהיא או הוא רוצים.

top


אחדות האנושות

◊ כל האנשים שנבראו על ידי אללה שווים בעיניו. אין שום סיבה לעליונותו ולהעדפתו של אדם אחד על פני האחר מלבד ליושרו ולאדיקותו. המוסלמים נדרשים לכבד כל אדם, ללא קשר לדתו, גזעו, לאומו ומוצאו. הם מכבדים ומתייחסים לכלל האנושות באופן שווה.

◊ אי אפשר לשפוט בני אדם על פי קריטריונים שאינם פרי בחירתם ושליטתם, כמו מגדר, צבע עור, גודל, גזע, מצב בריאותי וכיוצא בזה. האסלאם מלמד שהשוני והגיוון האנושי הוא סימן לגודל חמלתו של אללה וליופי הרב הטמון בבריאתו. הנביא מוחמד אמר: " אללה לא מסתכל על תווי הפנים והגוף החיצוני, אלא בוחן ורואה את הטמון בלב ואת המעשים שלכם".

◊ באסלאם אין כהנים, אנשי כמורה ואנשים קדושים, ולאף אחד אין גישה מיוחדת ובלעדית לסקרמנטים כלשהם. ישנם מלומדים ומשכילים בעלי ידע נרחב באסלאם, ותפקידם להסביר אותו לאחרים. הם רק יועצים המנחים את האדם.

◊ האסלאם מלמד את האדם להיות מתון ושקול בחייו. מוסלמים לא צריכים לוותר לגמרי על חיי העולם הזה למען העולם הבא מחד גיסא, או להתרכז רק בחיים הגשמיים ללא כל התכוננות ומחשבה על העולם הבא מאידך גיסא.

top


אחדות המסר האלוהי

המוסלמים מאמינים שלאורך ההיסטוריה האנושית אללה שלח שליחים לכל אומה. כל שליחי האל באו עם אותו מסר אלוהי: לעבוד אל עליון נשגב ונעלה אחד ויחיד ולציית לכל חוקיו.

האדם נולד תמים וחף מכל חטא. המוסלמים מאמינים שבני האדם נולדים ללא כל חטא ואינם נושאים באחריות לחטאים ולטעויות של אחרים. רק אחרי שהם מגיעים לגיל בגרות שבו הם מודעים למעשיהם ולהשלכות שלהם,הם יהיו אחראים להשלכות של חטאיהם בעולם הזה ובעולם הבא.

מושג "החטא הקדמון" לא קיים באסלאם. המוסלמים מאמינים שאדם וחווה התפתו בצורה שווה, שניהם חטאו ושניהם אחראים במידה שווה לכך שהמרו את פי האל. שניהם התייסרו בגלל חטאם ,התחרטו עליו ואללה מחל לשניהם.

המוסלמים מאמינים שאף נשמה לא אחראית לחטאים ולטעויות של אחרים, אפילו אם מדובר באנשים הקרובים אליה ביותר כמו הורים, ילדים, בעל או אישה.

המוסלמים מאמינים שמחילת האל תמיד ניתנת באמצעות הבעת חרטה. המוסלמים מבקשים כפרה על חטאיהם ישירות מאללה, ללא כל צורך בתיווך חיצוני.

על פי האסלאם, הגאולה מושגת בעזרת אמונה ומעשים בלבד. שניהם חיוניים, הולכים ביחד ומשלימים אחד את השני בדרך להשגת הגאולה.

top


עמודי (יסודות) האסלאם

ישנם חמישה "עמודי תווך" (מצוות יסוד) באסלאם:

1. שהאדה (להעיד)
2. צלאה (תפילה)
3. סיאם (צום)
4. זכאת (צדקה)
5. חג’ (עלייה לרגל)

שהאדה (הצהרת האמונה)
ההתחייבות וההבטחה המילולית שאין אל מלבד אללה ושמוחמד הוא שליחו.
לחצו כאן לצפייה בוידאו.

צלאה (פולחן החובה, תפילה)
חובתו של כל מוסלמי, גבר ואישה, אחרי שהגיע לגיל בגרות, לבצע חמש תפילות חובה יומיות (סאלאט) בשעות קבועות במהלך היממה בעלות השחר, בחצות היום, אחרי הצהריים, בשקיעה, וברדת החשיכה. לפני כל סאלאט (- תפילה) מתווסף מנהג הנקרא "וודוא" הטהרות באמצעות רחיצת כמה חלקים בגוף במים.

Rak'a

בתמונה למעלה מתארת "רכעה" אחת, כלומר מערכת של פעולות קבועות המורכבת מעמידה,השתחוות, השתטחות וישיבה. כל סאלאט (תפילת חובה) מורכב מכמה רכעות. למוסלמים מומלץ לבצע את תפילות החובה במסג’ד (מסגד), אולם אם אין ביכולתם להתפלל שם, הם יכולים לבצע את תפילות החובה בכל מקום נקי. מוסלמים אינם מקיימים את מצוות הצלאה בשירותים.

סיאם (צום)
הצום במהלך חודש הרמדאן (החודש התשיעי בלוח השנה הירחי המוסלמי) נמשך כל יום מזריחת השמש ועד שקיעתה והוא בגדר חובה על כל מוסלמי בוגר ובריא, גבר או אישה. הצום כולל הימנעות מוחלטת מאכילה, שתייה, עישון, לעיסת מסטיק, קיום יחסי מין, ולקיחת כל דבר לתוך הגוף. אם אדם זקוק ליטול תרופות בזמן זה, הוא לא יכול לצום. במהלך הצום, כל אדם צריך להימנע מהתנהגויות רעות ושליליות, כמו ויכוחים, הטחת אשמה והשמעת הערות פוגעניות. מי שלא מסוגל לצום עקב מצבו הבריאותי או מפאת גילו הצעיר פטור מהצום. אך הם חייבים לספק ארוחה אחת ביום לאדם עני ונזקק - עבור כל יום שהחסירו. נשים בהיריון, במחזור חדשי, מניקות או מישהו שנמצא במהלך נסיעה גם פטורים מהצום. אך, הם מחויבים להשלים כל יום שהחסירו מהצום בתאריך מאוחר יותר או לחילופין לתת ארוחה אחת לעני כמשך ימי הצום שהחסירו.

זכאה (צדקה)
זכאה או זכאת היא צדקה שנתית המחייבת כל מוסלמי, גבר או אישה, אשר החזיקו במהלך השנה החולפת כסף או רכוש החורג מצרכיהם המינימליים. הדרישה היא 2.5% מההון העודף של כל אדם. הזכאת נקרא גם מס כי הוא תומך גם בעובדי המדינה והקהילה המוסלמית אשר מפאת עבודתם אין להם פנאי להרוויח די כסף למחייתם במקומות אחרים ועל כן יש לתמוך בהם כלכלית.

חג’ (עלייה לרגל)
ביצוע העלייה לרגל למכה בערב הסעודית היא חובה על כל מוסלמי המסוגל לכך כספית וגופנית לפחות פעם אחת בימי חייו. החג’ חל במהלך חודש ד’ו אל חיג’ה, החודש השנים עשר בלוח השנה המוסלמי (המבוסס על מחזור הירח). - החג’ הוא מסע רוחני אשר במהלכו המוסלמי שוכח מכל הדברים הארציים והחומריים ומקדיש את עצמו ואת זמנו לאללה.

top


עיקרי האמונה

באיסלאם ישנם שישה עיקרי אמונה: אמונה באל, במלאכים שנבראו על ידו, בספרי הקודש שנתן לאנושות, בשליחים ובנביאים ששלח, ביום הדין, ובגורל.

1. אמונה באל (אללה)
האסלאם מלמד שישנו רק אל אחד וייחודי שיש לעבוד אותו ולציית לחוקיו.

2. אמונה במלא אכה (מלאכים)
המוסלמים מאמינים שאללה ברא יצורים בלתי גלויים לעין האנושית וביניהם מלאכים. המוסלמים מאמינים בקיומם, בשמות שלהם, במשימות ובתפקידים שלהם, ובתיאוריהם המופיעים בקוראן ובסונה (אורחות חייו של הנביא).

3. אמונה בספריו של אללה
המוסלמים מאמינים בכך שאללה העביר דרך שליחיו ונביאיו ספרי קודש לאנושות. כל הספרים האלה נובעים מאותו מקור אלוהי. כל הספרים הם התגלויות אלוהיות. המוסלמים מאמינים בטקסט המקורי של הספרים הללו כפי שהיה כאשר התגלו. חמשת ספרי הקודש האלוהיים הם: 1 . מגילות אברהם. 2 . זבור (תהילים) . התגלו לנביא דויד. 3 . טוורה (תורה), התגלתה לנביא משה. 4 . אינג’יל (הבשורות) , התגלו לנביא ישו. 5 . הקוראן, אשר התגלה לנביא מוחמד.

4. אמונה בנביאיו ושליחיו של אללה
המוסלמים מאמינים שאללה שלח נביאים לאנושות, אשר ישמשו כשליחים אשר ידריכו ויכוונו את הגזע האנושי. המוסלמים מאמינים בקיומם, בשמות שלהם, במסרים שלהם, כפי שאללה ונביאו מוחמד הציגו לנו אותם. הנביאים הם חסרי כל קדושה, בגלל שהיא בלעדית וייחודית רק לאללה (האל) הנשגב והכל יכול. הם כולם היו אנשים צדיקים, ישרים ואדוקים .

5. אמונה ב "יאום אלקיאמה" (יום הדין)
המוסלמים מאמינים שכל החי והדומם בעולם הזה יבואו לסופם ביום פקודה, כאשר הכל יושמד. ביום הזה כל המתים יקומו לתחייה. אללה ישפוט במידת הצדק האלוהי הנעלה שלו וידון כל אדם על פי מעשיו הטובים או הרעים במהלך חייו. לכל קורבן יהיו זכויות משלו. אללה יגמול את אלה שניהלו אורח חיים ישר והגון וביצעו מעשים טובים בכך שישלח אותם לגן העדן (ג’אנאח). מבין אלה שלא שעו להוראותיו ולחוקיו של אללה, החלק הראוי לכך יזכה במחילה וכפרה מאללה והחלק השני ישלח לעונש בגיהינום (ג’ אהאנאם).

6. קדה וואל קאדר (גורל, ההשגחה העליונה)
המוסלמים מאמינים שמשום שכל היקום הוא בשליטתו ובהכוונתו של אללה, אז כל המתרחש ביקום, מהאירוע הקטן עד לגדול ביותר, הכל מנוהל על ידי אללה ומתרחש על פי רצונו. כאשר המוסלמים בוטחים ונותנים אמון מלא באללה, הם עדיין נדרשים לעשות מאמץ כנה ולחתור לעשות את הטוב ביותר שהם יכולים, ולא לתת לכל מהלך חייהם להתנהל מעצמו תוך וויתור מוחלט על האירועים והמעשים בחייהם בתואנה שהם כלל לא בשליטתם ומתרחשים באופן וסדר שנקבע מראש על ידי האל. אמונה כזאת בגורל מעניקה לאדם מידה גדולה של ודאות, ביטחון עצמי ושלווה פנימית, במיוחד בעת יסורים ומכאובים. יתרה מזאת, אדם המחזיק באמונה כזאת יחיה עם הודאות והביטחון המלא שכל מה שעלול לפקוד את האדם, אפילו המוות, לא יבוא באופן מקרי וארעי, אלא יתרחש בהכרח במועד הנקבע והמיועד לכך על ידי האל.

top


השריעה האסלאמית (חוקי האסלאם)

השריעה היא ריכוז החוק האלוהי הקובע את הפולחן ואורח החיים המוסלמי, ומסדיר כל תחום והיבט בחייו. השריעה נחלקת לשני חלקים עיקריים: עבאדאת (מערכת הפולחן), ומועאמלאת (קשרים בין אישיים). הגורם הקובע את כל חוקי האסלאם הוא אללה, דרך שתי מקורות: הקוראן, ספרו של אללה, והמקור השני הוא הסונה,אוסף אותנטי ואמין של מעשיו, דעותיו ואמרותיו של הנביא מוחמד או מעשיו ואמרותיו של מישהו מהסובבים אותו, ולא זכו להתנגדות מצד הנביא.

המותר והאסור באסלאם

הכלל הבסיסי בנוגע לקביעת ההיתרים והאיסורים באסלאם הוא שכל עוד אחד ממקורות החוק האסלאמי לא אוסר משהו במפורש אז הוא מותר. באסלאם נאסר על שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, לקיחת ריבית, וכל מעשה לא מוסרי אחר.
כמו כן נאסר על אכילת בשר חזיר, טורפים (חיות וציפורים) ופגרי חיות מתות.

מלחמה

המלחמה היא לא יעד או מטרה באסלאם והיא לא חלק ממסלול החיים הרגיל של המוסלמים. מלחמה היא המוצא האחרון, והיא נעשית בלית ברירה ובנסיבות החריגות ביותר, כאשר כל הנסיונות לפתור את הסכסוך בדרכי שלום וללא אלימות לא צלחו. באסלאם, כל אדם זכאי וראוי ליהנות מחיים חופשיים ושקטים, ללא כל קשר לדת, לגזע או למוצא שלו. אם לא - מוסלמים חיים בשלום או אפילו בנייטרליות עם המוסלמים, לא יכולה להיות כל הצדקה להכריז עליהם מלחמה, לנהוג כלפיהם בעוינות ולבצע נגדם פעולות איבה, או לפגוע בזכויותיהם בדרך כלשהיא.

ג’יהאד

מושג הג’יהאד באסלאם אינו מביע " מלחמת קודש". בניגוד למה שאנשים מסוימים מעדיפים שיהיה מקובל לחשוב, לא מדובר בהכרזת מלחמה נגד דתות אחרות, ובייחוד לא מלחמה בנוצרים וביהודים. פירושו המילולי של המושג הוא :
" שאיפה, מאבק והקצאת מאמץ מיוחד לשיפור עצמי של האדם ושל הקהילה בכללותה". הוא מכיל שלושה מימדים שונים פנימי, חברתי וצבאי.

המימד הפנימי של הג’יהאד כולל מאבק אישי של האדם נגד תשוקותיו ונטיותיו השליליות. מדובר במאמץ המוסרי והכנה של כל מוסלמי להיאבק בנטיותיו הפנימיות והחיצוניות לחטוא. מדובר במאמץ להתגבר על בעיות, קשיים, מטלות ופיתויים שונים.

המימד החברתי כולל מאבק בכל אי צדק בחברה המוסלמית ויצירת קהילה המבוססת על צדקה, כבוד ושוויון. כמו כן, מדובר בעידוד חברי הקהילה לאכוף את הטוב ולאסור על ביצוע מעשים רעים.

לבסוף, ההיבט הצבאי של הג’יהאד מתגלם בצורה של מלחמה צודקת כנגד תוקפנות, רודנות ודיכוי אלים. גם אז, המלחמה הצודקת נעשית לפי כללים וחוקים נוקשים שקבע האסלאם ותפקידם לשמור על חיי החפים מפשע ועל קדושת הסביבה.

האסלאם דוחה כל צורה של טרור, קיצוניות, קנאות ופונדמנטליזם. דת האסלאם רואה בחיי האדם ערך מקודש (חייו של אדם לא מוסלמי מקודשים באותה מידה כמו חייו של המוסלמי). כמו כן היא מכירה בזכות לכבוד, קניין, אימוץ כל דת או אמונה וביצוע כל מעשה או מנהג אחר כל עוד הוא לא פוגע באחרים. להשליט טרור, להפיץ פחד ושנאה בכל חברה או לפגוע באחרים נחשבים לחטאים גדולים באסלאם. אללה ציווה להעניש בחומרה את כל המעורבים במעשים כאלה.

נשים באסלאם

האסלאם רואה באישה פרטנר מלא, בוגר ושווה ערך של הגבר. בלעדיה הקמת משפחה לא הייתה אפשרית כלל. האסלאם מלמד שהן הנשים והן הגברים נבראו בצורה שווה ובאותו אופן על ידי אללה, ויש להם ערך ומעמד שווה בבריאה.

בחברות מסוימות היחס לנשים נקבע על ידי מנהגים עתיקים ותרבויות שבטיות, אך האסלאם מתייחס לאישה במלוא הכבוד וההערכה. האסלאם שומר על כבודה ואצילותה של האישה, ודורש להתייחס אליה במלוא הכבוד וההגינות. הנשיות שלה לא צריכה להיות מנוצלת בשום דרך, ומיניותה נוגעת רק ליחסיה עם בעלה ולא לשום אדם אחר.

באסלאם ,הנישואים לא יכולים להתבצע בכפייה, ללא הסכמה מפורשת של האישה להתחתן. כמו כן, הנדוניה ניתנת לאישה. האסלאם קובע עדיפויות שונות בפני הבעל והאישה. אחריותו של הבעל היא לפרנס את המשפחה ולדאוג לצרכיה, בעוד האחריות על משק הבית וחינוך הילדים מוטלת על האישה. מדובר בעדיפויות וחובות מרכזיות, אך מובן ששיתוף פעולה בין הבעל והאישה בכל התחומים נדרש ומאוד מומלץ.

לבוש

גם מהגברים וגם מהנשים, האסלאם דורש לשאת לבוש מתאים, הולם, צנוע, מכובד ונקי.

הנשים המוסלמיות גם מצוות על ידי האל דרך הקוראן ללבוש לכל הפחות חיג’אב (כיסוי ראש). כשהן נמצאות בביתן, בסביבת בני המשפחה הקרובה, כמו בעל,ילדים, אחים, דודים, סבים וגברים אחרים (בני משפחה שאסור לאישה להתחתן עמם) או עם נשים אחרות, מותר להן להוריד את הכיסוי החיצוני והן מורשות להתאפר ולטפח עצמן כאוות נפשן.

פריטי לבוש ואביזרי יופי אסורים:

בגדים צמודים או שקופים, בגדים חושפניים אשר לא מצניעים אברי גוף אינטימיים, לבוש ראוותני ובולט, בגדי ים, איפור ובשמים בסביבה ציבורית,פאות ותוספות שיער. פריטי זהב ומשי אסורים על גברים, אך מותרים לאישה.

באופן כללי, על פי האסלאם, מיניותה ויופיה החיצוני של האישה הם לא דברים שיש להפגין ולחשוף בציבור.

מסורות המתמזגות עם האסלאם

הדבקות וההיצמדות לעקרונות ולאורח החיים של דת האסלאם תלויות בחוזקן של האמונות הפנימיות של האדם (כך גם בדתות אחרות). לפעמים תרבות ומסורות מקומיות יכולות להתערבב עם הדת, או אפילו להאפיל עליה. אנשים מסוימים יכולים להציג מנהג תרבותי או מסורת מקומית כחלק מהדת שהם לכאורה מאמינים בה, בעוד שזה לא כך. הם יכולים לבצע דברים שאין להם כל הצדקה ואף אסורים באסלאם, ואף על פי כן אנשים רבים יציגו ויצדיקו אותם כחלק מהאמונות הבסיסיות והיסודיות באסלאם.

כמו כן, האמונות הבסיסיות של האסלאם ואורח החיים המוסלמי לא צריכים להישפט על פי אמות המידה של דתות אחרות. מנהגים וציוויים המקובלים ומותרים בדת אחת, יכולים להיות חלק מהאיסורים והמגבלות של דת אחרת.

פעמים רבות, התנהגות של בני אדם מסוימים יכולה להיראות פוגענית ומזלזלת לאנשים אחרים, בעוד שהיא כלל לא כזאת . לדוגמא, האסלאם מורה למוסלמים להשפיל את עיניהם בעת דיבור עם אנשים אחרים מתוך נתינת כבוד והוקרה לאחר. בתרבויות אחרות בהן יצירת קשר עין נחשבת לחשובה ולמהותית בעת שיחה , מנהג זה עלול להתפרש כמעשה פוגעני המביע זלזול, למרות שמניעיו שונים לגמרי.

על מנת לחיות בעולמנו בשלום ובהרמוניה,כל אחד צריך להכיר בעובדה שבני האדם נבראו שונים. הם נבדלים בצבע עורם, בשפתם, בדת, בתרבות ובמסורת שלהם. אך זה לא אומר,כפי שחושבים וטוענים אנשים מסוימים, שהאדם השונה והאחר מאיתנו הוא בהכרח רע ובעל כוונות זדון.

top


The Islamic Bulletin
P.O. Box 410186, San Francisco, CA 94141
info@islamicbulletin.org